ארגון מגדלי הירקות
חיפוש באתר
 
   
עוד באתר
 
תקשורת
עובדים וכוח אדם
ביטוח
יצוא ויצואנים
תעשייה
בשווקים וברשתות
בטיחות
על הפרק
ירקות ובריאות
תפקידים מנויים ופרסים
מן העולם
כותבים על יוסטה
אתרים מומלצים
הוועידה ה-14

יש זהות אינטרסים חשובה מאוד בין החקלאי ובין הצרכן - ראיון עם שר החקלאות

עמוד הבית>תקשורת>יש זהות אינטרסים חשובה מאוד בין החקלאי ובין הצרכן - ראיון עם שר החקלאות
 

ראיון עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ שלום שמחון, לקראת ראש-השנה תש"ע

 

לאחרונה נחלצנו בעור שינינו מהגזירה של מע"מ על ירקות ופירות. מה למדנו לדעתך מהגישה של משרד האוצר ומההתנהלות הציבורית של כל הנוגעים בדבר?

לא היה סיכוי לעצור את הגזירה אם לא היו לה השלכות חברתיות. בעיקר למדנו שיש זהות אינטרסים חשובה מאוד בין החקלאי ובין הצרכן, וזה בא לידי ביטוי בפרשת המע"מ. הצרכנים היו מפסידים, החקלאים היו מפסידים, וגם המדינה הייתה מפסידה. לגבי העתיד, צריך לבנות גשר משותף עם הצרכן הישראלי, שהוא הידיד האמיתי של החקלאי, ואותו צריך לטפח. 

 

כיצד ניתן לשפר את השיווק לעזה, בתקופות בהן יש היצע וביקוש של פירות וירקות מישראל?

אנחנו לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובסופו של דבר, למדינה יש שיקולים, יש לשמור על האיזונים הנכונים, מצד אחד לדאוג לזה שהעזתים יקבלו את הצריכה שמגיעה להם, ומצד שני, ברקע, יש לזכור שבעזה יש חייל שצריך להחזיר אותו הביתה. הייתי הראשון שרוצה שהמעברים יהיו חופשיים בהתאם להיצע וביקוש, אבל אני זוכר, וגם שבים ומזכירים לי, שגלעד שליט עוד שם.

הוויכוח שלנו עם משרד הביטחון הוא שמדיניותו במעברים משפיעה על מה שקורה בשוק הישראלי, מעלה או מורידה מחירים. הסברתי לשר הביטחון שזה בלתי אפשרי, במיוחד כאשר לפעמים זה מגיע לאבסורדים, כמו באיסור על העברת דלעת או שסק. יש כיום שיפור בהעברת התוצרת, ואף כי האיזונים בין הענפים עדיין לא הושגו, נתערב כדי שיוסדרו.

 

מה דעתך על כך שמשרד החקלאות ייקח על עצמו את הטיפול, וגם המימון, בנושא ההדברה? המומלץ ביותר הוא להעביר את הנושא למסגרת השירותים להגנת הצומח בראשות מרים פרוינד, שעושה עבודתה נאמנה, גם בקשר הטוב שלה עם השטח.

באופן עקרוני, נושא ההדברה הוא בהחלט מוצר ציבורי שהמדינה צריכה לתת עליו את הדעת. הטיפול בנושא חשוב, גם בשל העובדה שהחקלאות הפכה ירוקה ומשתמשת בחומרים ידידותיים לסביבה, דבר המחייב את השתתפות המשרד בתהליך. זה אחד התפקידים של מועצת הצמחים, והיא שצריכה להיות הזרוע המבצעת שתוציא את המהלך לפועל עם השירותים להגנת הצומח ולביקורת. מדובר בסכומים גדולים. בישיבה שהייתה לי לאחרונה עם הנהלת המועצה, הודעתי שיש כוונה להקצות יותר כספים לנושא ההדברה בשנים הבאות.

 

בנושא השוק הסיטוני החדש, עליו דיברנו בכל הקדנציות, אין כל חדש, כאשר בפעם האחרונה דובר על השגת פטור ממכרז.

אחת ההצעות בנושא הסרת המע"מ מירקות ופירות הייתה "תנו לנו את המע'מ וקבלו שוק סיטוני". אני חושב שזה בהחלט פרויקט לאומי. אני חושב שמועצת הצמחים צריכה להיות שותפה לנושא אם לא הבעלים שלו, ואני מקווה שצבי אלון, מנכ"ל המועצה, שיש לו יכולת מוכחת בתחומים הללו, יקדם את המהלך. בתקופה הקרובה נביא לממשלה הצעת החלטה המכריזה על השוק הסיטוני החדש כפרויקט לאומי והנותנת פטור ממכרז למועצה. מקווה שתהיה לזה תמיכה של האוצר. 

 

גם לחקלאים הטובים ביותר יש צורך במדריכים איכותיים ומקצוענים. מה הבשורה שלך לגבי שה"מ? עדיין לא שולבו מדריכים צעירים ואין השתתפות של המדינה בנושא הדרכה פרטית. בשטח מתלוננים שאין תגובה מהירה לבעיות, והתוכנית מתבצעת לאט מדי.

אני חולק על כך. סיימנו את המהלך של רה-ארגון בשה"מ והעברת החלטה בממשלה, שמבטלת החלטה קודמת, ויש תקציב להדרכה הפרטית. בימים הקרובים יצא מכרז למנהל שה"מ, ואני בטוח שייבחר מי שיוביל את המהלך של הדרכה ציבורית ופרטית וגם את כניסתו של דור צעיר.

 

מה קורה בנושא הגדלת חלקה של המדינה בביטוח החובה לחקלאים, מ35%- ל50%-, כיעד אסטרטגי של המשרד?

במאבק על המע"מ הציעו לנו גם לממן את הביטוח ב100%-, חוץ מקידום השוק הסיטוני. ולעצם העניין, אנחנו נמצאים במסלול של 50%, ונגיע אליו.

 

מכל הדיבורים על הלוואות, החקלאים עדיין לא ראו דבר, מלבד הלוואות שענף הירקות במועצת הצמחים העמיד לטובת המגדלים. יש פניות לשוק האפור, המאיצות את התדרדרות המשקים.

עדיין אין מודל נכון להלוואות, ויש ניסיונות מול האוצר למצוא דרך באמצעות קרן ייעודית. בטוח שחקלאות העתיד תזדקק לאשראי ולקרן ייעודית שתפעל בדרך פשוטה ולא מסובכת. זה קשור גם לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ולכך שהחקלאים יהיו הבעלים של הקרקע ותהיה להם בכך בטוחה.

 

מה עומד המשרד לעשות בנושא המונופול של חברות הדשנים על גבם של החקלאים, כאשר המוצרים שלהן נמכרים כאן במחירים יקרים יותר ממחיריהם ביעדי היצוא. 

הטיפול במונופולים נתון בידי הממונה על ההגבלים העסקיים, וכאשר יש כשל שוק או שימוש יתר במונופול, הוא צריך להתערב.

 

יעד נוסף בו אין תזוזה הוא החלת הסטנדרטים, צעד שלקיומו נדרשים כספים רבים, בעיקר בשוק המקומי, בהשקעות עבור חקלאים מכל אזורי הארץ.

אחת המטרות שלי היא לסיים את הנושא במהלך הקדנציה הנוכחית. חתמנו על הסכם עם משרד האוצר, וזה כולל הכנת המגדלים לצעד זה וגם תוספת תקציבית עבור השינוי בסטנדרטים. הבעיה של המשרד בשנים הקרובות היא דווקא לא עניין תקציבי, אלא היכולת להעלות את החקלאות הישראלית לרף אחר, שילווה בין היתר בשילוב נושא הסטנדרטים והמיכון.

 

ההחלטות על הטלת קשיים בנושאי העובדים הזרים הן היחידות שעוברות מהר. אנחנו אמנם מברכים על הסדרת נושא התנאים הסוציאליים של העובדים, אך נושא המיכון לא מתקדם באותו קצב של הפחתת מספר העובדים הזרים, וחשוב לעשות הכל כדי להוריד את מס המעסיקים, המכביד קשות על החקלאים, שלא בצדק.

אני מתנגד לכל הכבדה בנושא העובדים הזרים, אבל אני חושב שצריכה להיעשות פעילות לובי של החקלאים במסגרת הוועדה לעובדים זרים, כאשר פנייה של החקלאים אליה יכולה להוביל תהליך של שינוי החקיקה.

התוכנית הכלכלית יצאה לדרך רק לפני כחודש. בנושא המיכון בכוונת המשרד לקחת מהמדפים בארץ ובחו"ל את כל מה שיש והושג בנושא, לחפש את כל הטכנולוגיות האפשריות. למהלך הזה יש לוח זמנים מאוד מסודר, ואני מניח שהקיצוץ במספר העובדים יזרז את הטכנולוגיה. יש כבר טכנולוגיות חוסכות כוח אדם בענפי גפן היין והשקד. בדומה לזה, ניתן להעביר ענפים שלמים למיכון חדשני, ואני בטוח שפתרונות יימצאו גם בענפים אחרים. אני סבור שהמחיר ששולם תמורת הקיצוץ במספר העובדים הוא בהחלט סביר.

 

מה דעתך על המסחר במכסות המים בקיבוצים ובמושבים. האם בכל הקשור למכסות הללו, בכוונת המשרד לזהות את צרכני המים האמיתיים?

לחקלאים הסכם מים ארוך טווח שקובע את המחירים. אנחנו במשבר מים עמוק, ועד תחילת 2012 הוא יימשך. רואים השנה קיצוץ מאוד גדול שמקשה מאוד על החקלאים, מצד אחד, אבל צריך לומר את האמת, שהוא לא עושה רק רע, אלא גם מסדיר את המחירים והשוק. אני מקווה שבשנה הבאה הקיצוץ יקטן ונצליח לסיים אותה באופן סביר. נקווה שמהשנים 2012/13 תיפתר שאלת קיצוצי המים לאחר בניית תשתיות חלופיות וכי תהיה כמות מספקת של מים מותפלים ומי קולחין, כך שהחקלאים יוכלו להתארגן לכך באופן מושכל.

אני נגד מסחור של המכסות, גם של יחידים וגם של אגודות, אלא בעד ניוד, אבל מבוקר, מאגודות ומחקלאים שנזקקים להם פחות למי שזקוקים לכך יותר.

 

בנושא הקרקעות, מדוע היישובים אינם מקבלים את מלוא מכסות הקרקעות המגיעות להם, לאור חלוקה היסטורית מעוותת.

עושים במשרד מהלך מאוד גדול של קביעת מספר הנחלות ומספר הדונמים של כל נחלה.

 

מדוע המשרד והמועצה אינם מתערבים בקלות מתן רשיון יצוא לכל דורש, דבר הגורם נזקים קשים לחקלאים, הן בסכנה של פשיטות רגל והן בהורדת מחירים.

אינני חושב שצריכים להחזיר את הגלגל לאחור. בסך-הכל, ריבוי החברות הביא להגדלת היצוא. התחרות לא עשתה רע, אלא הגדילה את הכמויות. יכול להיות שצריך לקבוע כללים שמתאימים למציאות של היום, כך שחברות היצוא יהיו ערבות מול החקלאים.

 

ברצוני להודות לך על טיפולך המסור בקביעת הפיצויים על נזקי מבצע עופרת יצוקה, אבל יש לנו השגות קשות לגבי התנהלות פקידי המדינה, שאינם שומעים לממונים עליהם. עדיין לא כל החקלאים קיבלו את הכספים המגיעים להם, שנועדו להצלת המשקים, תוך מעבר במסלול ירוק ולא אדום.

אני לא יכול להיות אחראי למה שקורה ברשות המסים. עשינו את ההסכם הכי טוב מבחינת החקלאי. אני סבור שלבסוף לא יהיה חקלאי שלא יקבל את הפיצוי המגיע לו.

 

לאוזן הקשבת לחקלאים במשרד אין כיום אח ורע. מה ציפיותיך לשנה הבאה?

ראשית, אני תמיד שמח לעבוד עם ארגון מגדלי ירקות, שלשמחתי, זהו הארגון שמתפקד הכי טוב שרק אפשר, עם ההנהגה הכי אחראית שיש, ולשמחתי היציבות נמשכת.

לדעתי, המדינה הטמיעה והפנימה בשתי הקדנציות האחרונות, שלחקלאות תפקיד מרכזי בהספקת תוצרת טרייה לאוכלוסייה, בהגדלת מטבע חוץ, בשמירת ריאות ירוקות, בתפיסת הקרקעות ובצריכת המים המושבים. אני מקווה שמעמדם של החקלאים ילך ויתחזק בשנה הבאה ובשנים הבאות. 

ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית © 2008, רח קפלן 2, ת.ד. 40006, מיקוד 61400 ת"א, טל 036090050 irgun@yerakot.org.il
כל הזכויות שמורות לארגון מגדלי הירקות בישראל © 2008