ארגון מגדלי הירקות
חיפוש באתר
 
   
עוד באתר
 
תקשורת
עובדים וכוח אדם
ביטוח
יצוא ויצואנים
תעשייה
בשווקים וברשתות
בטיחות
על הפרק
ירקות ובריאות
תפקידים מנויים ופרסים
מן העולם
כותבים על יוסטה
אתרים מומלצים
הוועידה ה-14

מדינת ישראל צריכה להתגאות בחקלאיה

עמוד הבית>תקשורת>מדינת ישראל צריכה להתגאות בחקלאיה

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים

 

יש להניח מאחור את המחלוקת ולחדש את יחסי ההערכה והשותפות בין החקלאות והציבור.

אנו נמצאים בימים האחרונים של העשור הראשון למאה ה-21,  מועד ראוי לפנות כה וכה ולחשוב על כברת הדרך הנוספת שעברנו ועל האתגרים הרבים, השגרתיים והפחות שגרתיים, שעוד לפנינו.

ברמה הלאומית, לחקלאות ישראל מאפיינים ייחודים:

1. נותרנו מתי מעט, אלפים בודדים שהם חקלאים ב"משרה מלאה", ולצדם, כאלה שעוסקים רק באורח חלקי בחקלאות.

2. למרות זאת, התוצר החקלאי המשיך לגדול והגיע לכ-25 מיליארד ש"ח בשנה, תוך ייצור מזון איכותי ומגוון, שמהווה חלק ניכר מסך-כל הצריכה של תושבי ישראל.

3. חקלאי ישראל מצליחים לקיים כל זאת מכמויות מים מזעריות יחסית במושגים עולמיים, ביעילות שאין לה אח ורע, תוך קיום משפחותיהם ברמת חיים מכובדת.

4. ענפי בע"ח הגיעו לרמת יעילות מהגבוהות בעולם, ובכך מבטיחים "ביטחון מזון" חיוני לאוכלוסייה, במצב הגיאופוליטי המיוחד בו אנו חיים ובמחירים סבירים לצרכן.

5. ענפי הצומח, ירקות, פרחים ופירות, מייצרים מגוון חריג של מוצרים הודות לאזורי האקלים השונים של ישראל, תוך יצוא של כ-50% מתפוקתם השנתית - קשה למצוא מדינה שחקלאותה הגיעה למעמד זה, המחייב כמובן איכויות שיא, אמינות הספקה ותחרותיות בפריון ובעלויות הייצור.

6. המוטיבציה, היוזמה וכוח הרצון של הסקטור על כל מרכיביו: המדענים, החקלאים, המדריכים ועובדי המינהל והשירותים, הביאונו להישג אדיר של צמצום דרמטי בשימוש במים הטבעיים, מבלי להקטין את התוצר, אלא להגדילו שוב ושוב!!

חקלאי ישראל משתמשים בשליש מכמות המים הטבעיים בה השתמשו לפני 20 שנה.

למדנו ו"לימדו" את הפירות, הירקות והפרחים להתקיים ממי ביוב מטוהרים, ממים שוליים ומלוחים... ממים שהיו גורמים נזקים לאיכות הסביבה לולא השתמשה בהם החקלאות!

7. חקלאות ישראל מרחיבה את תחומה הכלכלי של ישראל, בהיותה עוגן התעסוקה והפעילות הכלכלית באזורי פריפריה רבים, ממרומי הגליל והגולן, בואכה בקעות בית שאן והירדן ועד מרחבי הנגב, עוטף עזה והערבה.

במדינות העולם רואים בחקלאים ובחקלאות אבן פינה לקיומה של "מולדת" וחלק בלתי נפרד ממורשת, מסורת, שייכות של עם לארצו וצורך לאומי בשמירה על ערכי טבע, נוף, מרחב כפרי, יצירה, ולמעשה... רואים בחקלאות תנאי להבטחת יופייה וחיותה של המולדת.

בישראל יש בנוסף לכל זאת גם היבטים לאומיים, ציוניים, גיאופוליטיים של שיבת העם לארצו ואחיזתו בקרקע.

"ליקוי המאורות" של מחלוקות ועימות בין החקלאות לבין חלקים בציבור, שאחז בנו זה מכבר, ראוי לו שיעבור מהעולם ויוחלף בדיאלוג של הבנה ופיוס.

ודאי שלא הכול ורוד ומושלם, מכל כיוון יש "אורות וצללים", וטוב נעשה אם נמשיך כולנו לשפר ולהשתפר. אולם ראויים החקלאים למידה רבה יותר של הבנה וסובלנות בהתמודדות עם הטבע ועם האתגרים המקצועיים, בעיקר על רקע ביצועיהם המרשימים בכל קנה מידה.

בניגוד לחקלאי מרבית מדינות העולם, שטובלים בסובסידיות אדירות, הגענו אנו להישגים מרשימים בסיוע תקציבי צנוע בלבד, המתבטא בעיקר בעזרה לפיתוח המשקים ובהגנה מסוימת מפני יבוא זול.

מסקר מקצועי מקיף שעשו מומחי "ארגון המדינות לפיתוח כלכלי -OECD ", עולה תמונה שמעוררת גאווה רבה לישראל בכל הקשור לחקלאי ישראל.

לצד תיאור טכני מפורט של החקלאות, מביע הסקר את התרשמותו בביטויים מחמיאים כגון:

"חקלאי ישראל התמחו בקליטת גידולים חדשים, תוך תגובה מהירה לצורכי השוק והסתגלות לשינויים ואתגרים. זאת תודות לפעילות המחקר והפיתוח החקלאי, ההדרכה והעברה הידע היעילה לחקלאים, שהם מנהלי משקים ברמה גבוהה ובעלי כישורים לקלוט ולהפעיל טכנולוגיות חדישות. הסקטור כולו מתאפיין בהסתגלות ובהתקדמות מרשימים".

את עבודת הסקר, המומחים של OECD מסיימים בציינם: "הגברת הפריון והיעילות בחקלאות ישראל, מרשימה הרבה יותר מכל סקטור אחר בכלכלה הישראלית, במהלך כמעט 20 שנה (1990-2008). גידול זה היה גדול יותר מהרבה מדינות אחרות בעולם".

ואשר לבעיות המים:

"למרות מגבלת המים הקשה של חקלאי ישראל, שמוסיפה לסיכונים הכלכלים ולקשיים, ועל אף ששני שלישים מהשטחים נמצאים באזורים חצי מדבריים, הגידול השנתי בתוצר החקלאי במשך אותה תקופה של כ-20 שנה היה 2.2%, שהוא גבוה ממרבית מדינות OECD ובאופן משמעותי גדול מהגידול השנתי של האוכלוסייה".

כך אנחנו, החקלאים, נראים מ"בחוץ", בעיניהם של בעלי מקצוע אירופיים.... ובעצם כל חלומנו ותקוותנו שנצליח לשוב ולהיראות באור זה גם בישראל עצמה על כל נדבכיה: אצל עמיתנו במשרדי הממשלה, בשיחות סלון ביום שישי בערב ואולי, אולי, גם בתקשורת... אנו חשים עצמנו ראויים לכך, גם אם החקלאות ה"סופראינטנסיבית" שלנו מחייבת להעסיק עובדי חקלאות מתאילנד.

בעיקר כי עוד רבה העבודה וארוכה הדרך. אנו צריכים להמשיך ולפתח חבלי ארץ, לגדל דור המשך, ליצור מזון בריא יותר, לשמור על מרחב כפרי אקולוגי ואיכותי, לקלוט את מי השפכים, ליצור חומר גלם לתעשיית המזון על אלפי משפחותיה, מחצור הגלילית ועד שדרות ובאר שבע, ולהמשיך להיות "אור לגויים" בידע, בטכנולוגיה, ביוזמה ובפריון של חקלאות המחר.

 

ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית © 2008, רח קפלן 2, ת.ד. 40006, מיקוד 61400 ת"א, טל 036090050 irgun@yerakot.org.il
כל הזכויות שמורות לארגון מגדלי הירקות בישראל © 2008